<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת וארא</h1>
<h2>דף נד:</h2>
וה' נתן קלת וברד [שמות ט']. איתא במדרש כתיב (תהלים ק"ד ל"ב) המביט לארץ ותרעד וגו' אמר אליהו ז"ל לחסיד, למה הקב"ה מרעיד עולמיו, לפי שהקב"ה מביט לארץ ורואה בעולמו בני אדם שעובדין ע"ז והן שלוים ושקטים ושמחים ורואין שדותיהם ואילנות וכרמיהם, פי' בפירותיהם, באותה שעה הקב"ה מאפיל את עולמו ומרעישו ברעמים וזועות כדי להפחידן ולבהלן, וראיה לדבר שבאה פעמים הרעמים ואבני ברד וברקים ונופלים על בתי ע"ז ושורפין אותן ומשברים אותן, וזש"ה (ירמיה י' ב') מאותות השמים אל תיחתו כי יחתו הגוים מהמה. עוד נראה לכך באין ברקים ורעמים וזועות, לפי כשהקב"ה מביט לארץ ורואה בני ישראל שאינם עוסקים בתורה ואינם מקיימים מצות, אז מרעיד עולמו, ושולח רעמים וזועות וברקים כדי להפחידן ולבהלן, ויהיו מברכין את שמו ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם. וכן פסק שצריך הזכרת השם ומלכות, כדי שלא תשתכח תורה מפיהם, ויזכרו התורה שניתנה בקולות, וכנגדו שולח את הרעמים, וכנגד הלפידים שולח את הברקים, שנ' (שמות י"ט ט') הנה אנכי בא אליך בעב הענן. [ושולח] מן העבים הקולות והזועות שנ' (איוב כ"ח כ"ו) ודרך לחזיז קלות. עוד טעם אחר שמעתי מה הוא הרעמים והקולות והברקים בימות הקיץ, מביט לארץ שהיא יבישה וכמיהה ותאיבה אז מביט על שלוחי הגשם והמים והמטר יהיה עבים וממהרים לרוץ הברקים לעשות רצון קוניהם, ופוגעים זה בזה מלאכי אש במלאכי מים ונותנים קולות, כמו שנ' [עי' ישעיה ס"ד] מים אם תבעה מאש, ולכך אין רעמים וזועות, רק בימות הקיץ שהארץ כמיהה ויבישה, ולא בימות הגשמים. טעם אחר הקולות באים מן הרוחות המנשבות במים הנתלה בסערה באויר.
